- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עב"ל 6260-09-10
|
עב"ל בית דין ארצי לעבודה |
6260-09-10
4.10.2011 |
|
בפני : 1. נילי ארד 2. יגאל פליטמן 3. ורדה וירט-ליבנה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: המוסד לביטוח לאומי עו"ד סאוסן קאסם |
: עצמון יהואש |
| פסק-דין | |
סגן הנשיאה יגאל פליטמן
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אילן סופר ונציגות הציבור גב' ורד הלל וגב' אסתר בכר; ב"ל 3290/09) בו התקבלה תביעת המשיב כנגד החלטת המוסד להפסיק את תשלום דמי האבטלה ששולמו לו.
2. המשיב קיבל דמי אבטלה מחודש מרץ 2009 ועד חודש יולי 2009, עקב פיטוריו ביום 20.3.2009 מעבודתו במוסך א.א. מרכז רכב דרום בע"מ (להלן- המוסך). ביום 8.9.2009 הודיע המערער (להלן- המוסד) למשיב על דחיית תביעתו לתשלום דמי אבטלה מחודש מרץ 2009, מן הטעם שהמשיב התייצב בלשכת שירות התעסוקה בתקופה בה היה עדיין עובד. כמו כן הודיע המוסד למשיב על חוב שנוצר לו עקב קבלת תשלומי דמי האבטלה עבור החודשים האמורים.
ההליך בבית הדין האזורי
3. המשיב הגיש לבית הדין האזורי תביעה כנגד החלטת המוסד האמורה. בדיון בבית הדין האזורי טען המוסד, כי המשיב נצפה על ידי חוקרי המוסד בארבע הזדמנויות שונות כשהוא עובד במוסך, וכי בנסיבות אלה אין לראות בו כמי שהיה מוכן ומסוגל לעבוד כאמור בסעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק). המשיב אישר כי הוא אכן נמצא ברוב הימים, חלק גדול מהיום, במוסך, אך הסביר כי מצב זה נובע מכך ששכל את בנו, עסקיו קרסו, הוא לקה בליבו והוא סובל כתוצאה מכל אלה מדיכאון. אשת המשיב עובדת במוסך כמזכירה, והמשיב טען כי בנסיבות אלו, הוא מעדיף לשהות עימה במוסך במשך היום ולאכול עימה. המשיב הסביר, כי בעבר היה לו מגרש למכירת מכוניות שהיה שייך למוסך. המגרש נסגר, ובשל כך המשיב פוטר. כיום, טען המשיב, אין לו עוד חלק כלשהו במוסך או במגרש. המשיב הסביר עוד, כי אמנם הוא מגיע למוסך כמעט בכל יום, אך הוא אינו מחוייב להגיע, והוא הולך מתי שהוא רוצה. הוא נהנה לתת עזרה ללא תמורה או טובת הנאה. כמו כן טען המשיב כי התייצב כנדרש בלשכת התעסוקה ומעולם לא סרב להצעת עבודה כלשהי.
4. בפסק דינו הפנה בית הדין האזורי לפסק הדין שניתן בעניין כרמלה דבש (עב"ל 1083/04 המוסד לביטוח לאומי - כרמלה דבש, ניתן ביום 29.3.2005, להלן- עניין כרמלה דבש), בו נפסק כי עבודה בהתנדבות שאינה כרוכה בתשלום שכר, אינה מוציאה את המתנדב מגדר "מובטל", לאור תכלית החוק שמטרתה להעניק רמת חיים מינימלית למי שאינו מוצא פרנסה. באשר למשיב קבע בית הדין, כי הוא אינו מקבל שכר או שווה שכר תמורת עבודתו במוסך, וכי המוסד לא הוכיח כי המשיב לא היה זמין להצעת עבודה כלשהי, ולפיכך יש לראות בו מתנדב אמיתי, באופן שאינו מוציאו מגדר "מובטל" על פי החוק. משכך קיבל בית הדין האזורי את התביעה.
ההליך בפנינו
5. המוסד הגיש ערעור על פסק הדין האזורי, ובו טען כי מהראיות שנאספו בתיק ומחקירת המשיב עולה כי גם לאחר פיטוריו לכאורה, המשיך המשיב לעבוד במוסך השייך לחברו, ואשר הוא נטל חלק גדול בהקמתו. משכך היה על בית הדין להסיק כי המשיב לא היה זמין לקבלת הצעות עבודה ולא ענה אחר הגדרת "מובטל". גם לאור תכלית תשלומם של דמי האבטלה נראה, כי המשיב כלל לא יצא ממעגל העבודה, לאור האינטנסיביות בה עבד במוסך בתקופה בה ביקש כי יוכר כמובטל. עוד נטען, כי העובדה שהמשיב, לטענתו, לא קיבל שכר מהמוסך אינה מעידה על כך שלא היה עובד, וכי ישנן אפשרויות תשלום אחרות חוץ משכר, במיוחד שעה שמדובר בעסק שהוקם על ידי המשיב עצמו.
6. בישיבת קדם הערעור שהתקיימה ביום 8.12.2010 הכתיבו הצדדים את טענותיהם לפרוטוקול וביקשו כי אלה ייחשבו לסיכומים בכתב מטעמם. ב"כ המוסד טענה, כי המשיב היה ממקימי המוסך, וכי שכרו עובר לפיטוריו לא שיקף את השקעתו ועבודתו במוסך. עוד טענה, כי למרות שבמכתב הפיטורים נכתב כי מדובר בפיטורים שנבעו מ"צמצומים דרסטיים", בפועל המשיב היה העובד היחיד שפוטר, בעוד שאשתו, שעבדה כמזכירה במוסך, לא פוטרה, עובדה שיש בה כדי להטיל ספק באמיתות הפיטורים. זאת, במיוחד לאור המשך עבודתו במוסך בפועל לאחר פיטוריו, עליה למד המוסד, בין השאר, מחקירתם של עובדים אחרים במוסך ולקוחות, ממנה עלה כי המשיב ממשיך למעשה לעבוד: הוא יוצא לביקורים בשם המוסך, משתמש ברכב של המוסך, מדבר עם הלקוחות ועוד.
7. המשיב מצידו טען, כי המוסך ומגרש המכוניות היו שני עסקים נפרדים. הוא עצמו עבד במגרש, שנסגר מאוחר יותר, וכן עזר בהקמת המוסך, וקיבל על כך תמורה דרך חברות אחרות שכבר נסגרו. עוד טען המשיב כי גם שני עובדים אחרים שעבדו איתו במגרש פוטרו, וכי אשתו לא פוטרה משום שהיא עבדה כמזכירה במוסך ולא במגרש שנסגר. עוד טען המשיב, כי התייצב בשירות התעסוקה תשע פעמים בשישה חודשים, ופעמיים ניגש באופן יזום לפקידה ושאל אם יש עבודה עבורו, אולם לא הוצעה לו כל הצעת עבודה.
8. לאחר שמיעת טענות הצדדים הוחלט כי המוסד יודיע עמדתו באשר להמשך הליכי הערעור, וכי ככל שיחליט לעמוד על ערעורו, יגיש המשיב סיכומיו בכתב. ביום 27.12.2010 הודיעה ב"כ המוסד כי היא עומדת על הערעור.
9. בסיכומיו חזר המשיב, בעיקרו של דבר, על טענותיו בבית הדין האזורי ובישיבת קדם הערעור והוסיף, כי טענת המוסד בדבר חקירת עובדי המוסך חדשה לו וכי לא ניתנה לו ההזדמנות להתגונן בפניה.
דיון והכרעה
10. לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ולכלל החומר שהובא לפנינו, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות. זאת מטעמיו של בית הדין האזורי בפסק דינו, עליהם נוסיף מילים מספר.
11. על פי סעיף 160(א) לחוק, " דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל".
על פי סעיף 163(א) לחוק - " רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה ... והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו ..., ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור".
12. בעניין כרמלה דבש נידון מקרה דומה למקרה שבפנינו, בו עובדת במשרד נסיעות שפוטרה, המשיכה לעבוד באותה עבודה ובאותו מקום עבודה לאחר פיטוריה, מבלי לקבל שכר, בעת שהיתה רשומה בלשכת התעסוקה. באותו מקרה קבע חברי השופט צור כך:
"סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל..." המונח "מובטל" אינו מוגדר ופשיטא שמדובר באדם שאין לו מקור פרנסה, כגון - מי שפוטר מעבודתו. מושג זה של "מובטל" הורחב והוא חל גם על מי שהוצא - בניגוד לרצונו - לחופשה ללא תשלום. המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו - שלא מרצונו - המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר.
מצב דומה - אך לא זהה - חל בעניינו של המתנדב. המתנדב נמצא במעגל של "עבודה" - או, אם תרצו, במעגל של "עיסוק" - אך הוא אינו מקבל שכר. יותר מכך, הוא אינו זכאי לשכר (למעמדו של מתנדב ראו ע"ע 1270/00 פרידמן - הוז; לא פורסם וע"ע 1403/01 סרוג'י - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם). אך האם מתנדב זכאי לדמי אבטלה?
מבחינת תכלית החוק התשובה חיובית. החוק נועד להעניק רמת חיים מינימלית למי שלא עולה בידו למצוא פרנסה. עבודה בהתנדבות שאינה כרוכה בתשלום שכר, מכניסה את המתנדב לגדר של "מובטל" במשמעות תכלית החוק. אלא שבכך לא סגי. יש לבחון אם עבודת ההתנדבות היא אמיתית אם לאו. יש לבחון אם ה"מתנדב" אינו מקבל שכר או שווה שכר תמורת עבודתו. המתנדב צריך להיות זמין לכל הצעת עבודה שניתנת לו. המתנדב אינו רשאי לראות עצמו מחוייב כלפי מעסיקו להמשיך לעבוד אצלו. מעבר לכך, עבודתו של המתנדב אצל מעסיקו אינה יכולה להיות כרוכה בטענה לזכאות לשכר עבודה מן המעסיק או בתביעה לשכר עבודה ממנו. מתנדב שמתקיימים בו כל אלה הוא מתנדב "אמיתי", הזכאי לדרוש דמי אבטלה."
13. עוד הוסיף חברי השופט רבינוביץ באותו עניין כך:
"עצם הרישום של דורש העבודה בלשכת שירות התעסוקה במדור אבטלה מעיד, לכאורה, על כך, כי דורש העבודה הרשום בלשכת התעסוקה במדור זה, הוא מחוסר עבודה המוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (סעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1965. חזקה זו קיימת כל עוד לא הוכח ההפך. במקרה הנוכחי לא רק שלא הוכח ההפך, אלא הוכח, שהמערערת הייתה זמינה לכל הצעת עבודה מתאימה לו הוצעה לה, אלא שזמינות זו לא הועמדה במבחן, באשר לא הוצעה לה כל עבודה."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
